שרועים פרקדן בחוסר מעש מוחלט נתונים.
לשלווה הממכרת.
המתישה.
ללחות ולמחנק.
שרועים בחוסר מעש בחודשיי החום.
מותשים וחסרי כוחות. גופך, שרוע לצדי, מותש ומיוזע ואני מושיט יד מלטפת.
מצמיד אותך אלי אני מרגיש וטועם בלשוני את עורך.
נושק לעורך בשפתיים חרבות.
אני עוצם עיניי ומרגיש כיצד עורך נספג לתוכי.
הופך חלק בלתי נפרד ממני ועם כול ספיגה.
אני מרגיש כיצד המחנק גובר.
אתה בתוכי, משתלט על פנים בשרי.
נספג לתוך עומק עורי ואני סוגר עליך.
סופג עורך ברצון, בכמיהה.
עורי.
נסגר מחדש.
המיזוג כמעט ותם.
אתה בכול ווריד ועורק כמו סם ממכר.
כמו נוזל החיים עצמו.
בכול איבר ואיבר מגופי.
חולק אותו עמי אתה מתענג עמי עליו מתעלס עם גופך, בו בעת מתעלס עם גופי.
אני מתחבר עם גופך מתחבר עם גופי, שלי.
כבר איני מבדיל היכן אתה ניגמר והיכן אני מתקיים.
אם בכלל.
להתקיים אתך.
להתקיים בו זמנית בך ובי.
תחושה מוזרה, נעימה.
מטרידה ותובענית.
אני מנסה לפקוח עיניי אך עיניך, של נפקחות לרווחה.
שפתיי נפשקות אך קולך נשמע
בוקע דרכן.
אתה מסתכל עלי.
אני מסתכל על עצמי מסתכל עליך.
מסתכל עלי.
אתה מסתובב בזרם הדם .
מפעיל שוב ושוב את גופי, גופך.
מתפעל גופי כבובה על חוט, במיומנות. מתפעל גופי וצופה בי מן הצד
בו בעת.
מוקסם.
הכוח שלך.
פיזי, מנטאלי ואני אתך, בשבילך, למענך...למעני אני איני יודע איפה אני ניגמר ואיפה אתה מתחיל.
אתה בי, בתוכי, ספוג. חזק מכול יצר אחר אתה אני.
אתה.
